658די מגילה-מנגר,זלצר-יידישפיל-בצ'א ת א658 צילומים-התיאטרון המחזה "די מגילה" או בעברית "המגילה" הנו שילוב בין מגילת אסתר לבין הווי עיירה יהודית המוצג כ"מחזה פורים" בשטעטל במזרח אירופה. לפני כ40 שנה הוצגה ההצגה לראשונה וזכתה להצלחה גדולה.לאחר מכן הועלתה ע"י תיאטרונים שקמו ונסגרו כ"חאמאם",בימות,"יובל" ואח'.כעת תיאטרון היידישפיל מחדש את ההצגה במרוצת השנים הפך המחזה לסוג של קלאסיקה ביידיש. עיבד בזמנו לבמה שמואל בונים וההפקה הנוכחית משתמשת בעיבוד זה. כאשר קם תיאטרון היידישפיל הוא העלה אותה ב1988 כאחת ההצגות הראשונות שלו וכעת הוא מעלה אותה מחדש כשהוא משתמש באותו עיבוד של שמואל בונים ובבימויו של יצחק שאולי.איציק מאנגר כתב את המגילה ודובי זלצר הוסיף לה את המוסיקה ושמואל בונים כאמור עיבד את החומר למחזה תיאטרלי מוסיקלי. אצל רבים היא ודאי תעורר נוסטלגיה מסויימת, אחרים,הצעירים יותר, לא יבינו את ההווי אך אין לי ספק שהנאת כולם תיהיה רבה מאוד. רבים היו הויכוחים האם צריך בישראל תיאטרון שיציג בשפת הידיש. עובדה קיימת היא שהוא ישנו, יש בו צורך, הוא קיים ,אך ספק אם יוכל להתקיים זמן רב ביותר כי לא יהיה לו קהל חדש. אין לו קהל צעיר והבאים להצגותיו הנו קהל יוצא מזרח אירופה ויוצאי רוסיה בגיל מבוגר. המוסיקה של זלצר טובה מאוד,נשמעת לפעמים כעממית,אותנטית והופכת את ההצגה למחזמר מקסים עם קסם של העיירה היהודית מעורבב עם מגילת אסתר התנכית. הבימוי קורקטי מאוד,אין סטיות מהקו המרכזי לאירועים צדדיים לא חשובים שבאים בדרך כלל כדי לשעשע, כדי לעורר את הקהל כי "המגילה"אינה זקוקה לכך. זאת יצירה מלאת שירים יפים ,מלודיים מאוד שהוצגו בצורה יפה .צוות הזמרים כולו היה טוב מאוד והשירים נשמעו נהדר. הבימוי היה קיצבי ביותר,צבעוני,רב גווני עם הרבה סצינות המוניות,תנועה,שירה וכמעט ללא דו שיח. המשחק היה תיאטרלי והתאים מאוד לאופי ההצגה ההומוריסטית,המהנה והקלילה. הצגה כולה בידיש עם תרגום מוקרן לעברית ורוסית. התרגום נעשה על ידי לורה סהר .הוא טוב מאוד אך צורת הקרנתו זקוקה לשיפור. יש בעיה מסויימת עם צורת הצגת התרגום.הוא בצבע אדום מורכב מנורות קטנות היוצרות את האותיות.צורת האותיות אינה יוצאת ברורה דיו כדי שאפשר יהיה לקרוא את התרגום במהירות.רצוי מאוד להחליף את צורת ההקרה לצורה הנהוגה באופרה ובהיכל התרבות כאשר יש צורך בתרגום שם. עיצבו את הבמה ,תלבושות ואביזרים פרידה קלפהולץ-אברהמי ודניאל שולביץ.היא היתה מורכבת ממכונת תפירה ,וילון בצורת חולצה הנפתחת לצדדים ועליה ציורים של דברי לבוש אחרים. היא היתה אמנם צנועה אך יפה ואסתטית.את התנועה ניהל מוריה זרחיה והנהול המוסיקלי המעולה הופקד בידי מישה בלכרוביץ.את התאורה שעזרה רבות לצבעוניות ההצגה עיצב מישה צ'רניאבסקי גרא סנדלר ודודי אנגל כרץ א ו ב היו טובים מאוד, זריזים, קופצניים ונתנו את הקצב בתאום טוב ביניהם. ישראל טרייסטמן היה מרדכי היהודי ערמומי,עממי,משעשע וידו בכל. יונתן רוזן כפסטריגתא הצטיין בשירתו. אירמה סטפנוב בתפקיד ושתי היתה מצויינת. יש לה קול יפה ויודעת להתנועע ולגרום לחיוך אצל הצופים. יעקב בודו היה במיטבו.מצחיק ,מבדר,כל תנועה שלו, כל הבעה אמרה משהו והצחיקה.הוא עשה זאת גם כשלא דיבר ולא זז. השתתפו עוד אנדריי קשקר,מירי מאיר ,יובל רפפורט,אליאן דבאל-שור והילה רביב-צור. כל הלהקה הגדולה כ11 במספר בנוסף לנגנים, היו טובים מאוד ותרמו כל אחד בדרכו להצלחת ההפקה כולה. לראות או לא לראות:הצגה חמה,מעולה,נוסטלגית וחדשה כאחת.מומלץ לא רק לדוברי השפה. נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 19/6/2010 23:58
